פירוש מהרז״ו על אסתר רבה 10 פרקים

פירוש מהרז״ו על אסתר רבה י׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

13 אסתר רבה פתח ↗

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתַב גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב ויקרא כה, מז: וְכִי תַשִֹּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וגו', יַד גֵּר וְתוֹשָׁב זֶה הָמָן, שֶׁנִּתְגַּדֵּל וְנִתְעַשֵּׁר. וְהִשִֹּׂיגָה יָדוֹ, לִשְׁקֹל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף, וְנִקְרָא גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְהָיָה גָּר בְּמָדַי וּפָרָס. ויקרא כה, מז: וּמָךְ אָחִיךָ עִמָּךְ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ דַּלִּים וּמָכִים. ויקרא כה, מז: וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב, שֶׁמְּכָרָם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְהָמָן לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. ויקרא כה, מז: אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן. ויקרא כה, מז: אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ, שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיָּדוֹ וְהִצִּילָם מִגְּזֵרָתוֹ וּפְדָאָם. ויקרא כה, מז: אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ, זֶה מָרְדֳּכַי דִּכְתִיב בֵּיהּ: וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו. ויקרא כה, מז: אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ, זוֹ אֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה בַּת דֹּדוֹ, וְנִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדֶיהָ. שמות יז, יד: כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, מָחֹה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶמְחֶה לָעוֹלָם הַבָּא. אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק זֶה הָמָן, קְרִי בֵיהּ זָכָר עֲמָלֵק. וְאַף יַעֲקֹב אָבִינוּ רְמָזָהּ בְּבִרְכַּת הַשְּׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית מט, כז: בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, זֶה שָׁאוּל שֶׁהָיָה בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה תְּחִלָּה לַמְּלָכִים, וְהָיָה מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, וְהִכָּה אֶת עֲמָלֵק וּבָזַז אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. בראשית מט, כז: וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, זֶה מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁעָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְעֶרֶב, וְחִלְּקוּ שָׁלָל שֶׁל הָמָן שֶׁנִּמְשַׁל לִזְאֵב, שֶׁהֶעֱמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד הַזְּאֵב, אֵלּוּ מַלְכֵי מָדַי וּפָרַס שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִזְאֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דניאל ז, ה: וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב. תַּמָּן אָמְרִין אֵלּוּ מַלְכֵי מָדַי וּפָרַס שֶׁאוֹכְלִין כְּדֹב וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה כְּדֹב וּמְגַדְּלִין שֵׂעָר כְּדֹב. הֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגְדָּן מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב בֵּיהּ: זְאֵב יִטְרָף.

1 ואף יעקב רמזה. ב"ר פרשה צ"ח סי' ב':

2 תמן אמרין. המדרש הוא אגדת ארץ ישראל וכשאמר תמן אמרין היינו בבבל אומרים והיינו בגמרא דילן ברכות י"ג א'. ועיין לעיל בפסוק א':

3 רבי חייא רבה. עיין שי"ר פסוק מי זאת הנשקפה:

4 ואח"כ וישב מרדכי. והיינו אצל מעשה לבישת המן את מרדכי הבגדים והרכבתו על הסוס שהיה התחלת הנס. ועי' בשי"ר פסוק הנ"ל. הגירסא יותר מתוקנת:

« פירוש מהרז״ו על אסתר רבה ז׳:י״ב